|
|
|
|
מורן |
0 |
| |
-
|
- כוורת
|
-
|
-
|
|
-
|
-
|
-
- נתתי לה חיי
- עוד בימים הראשונים של ההסטוריה,
- כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה,
- ולא הבדילו בין מחר, שלשום ואמש,
- היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש.
- אך דבר אחד הוסכם -
- אם עקשן הבן אדם.
- אין סיכוי, אין פיצוי,
- זה מה שקרה.
-
- פזמון:
- נתתי לה חיי,
- ירדתי על ברכי,
- יאמינו לי כולם,
- למדתי מה זה סתם ונעלבתי.
-
- מאז עברו הרבה גשרים מעל המים,
- וכבר הספיקו להמציא ת'צהריים,
- אך לא ידעו הם על הגלובוס מה צורה לו,
- אם מרובע הוא, אם עגול, או איך שבא לו.
- אך דבר אחד ידעו,
- ואת זה מיד קבעו -
- אם סירבה - אין תקווה,
- זה מה שקרה.
-
- פזמון:
- נתתי לה חיי...
-
- היום תמצא שהנושא לכל ויכוח
- הוא מה בא קודם - הביצה או התפוח?
- אחד אומר שנגמרים לו השמים,
- כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים.
- אולי בכל זאת נסתדר,
- היא תרצה אז נתגבר,
- היא מנעה כל גישה,
- זה מה שקרה כש...
-
- פזמון:
- נתתי לה חיי...
-
- פזמון:
- אני נתתי לה חיי...
-
- פזמון:
- אני נתתי לה חיי...
-
- אני נתתי לה,
- אני נתתי לה,
- אני נתתי לה את חיי.
-
-
-
-
- משה כן, משה לא
- פתאום נכנס למסעדה,
- מזמין מהמלצר מיטה.
- אומר לו המלצר: "היי,
- מה אתה חושב שזה, מלון?"
- אז הוא קם כולו תמימות,
- ומתנצל בשקט:
- "חשבתי שאני באיצטדיון".
-
- בין הטוב ובין הרע
- אומרים יש חוסר מטרה.
- משה מפתח ליקוי חמור
- בכושר ההחלטה.
- לו יכל להתארגן,
- להחליט להיות בסדר,
- אך זוהי החלטה כל כך קשה.
-
- פזמון:
- משה כן, ומשה לא,
- ומשה מה יהיה היום?
- כן, כן, זאת אני יודע,
- תנו לאדם להתארגן.
- או שכן, ואו שלא,
- למה שתיפול לתוך הבור?
- תפוס ריכוז שניה,
- מצא לך תחביב ועבודה.
-
- אתמול הלך לתיאטרון,
- הזמין מהשחקן עיתון.
- אולי כדאי להוסיף
- שזה לא היה בזמן ההפסקה.
- הקהל לא התחשב,
- הביא אותו לדלת,
- חסך לו מעלית ותחבורה.
-
- תפסו אותו מעל תשעים,
- הוזמן לבוא לבית הדין,
- אך הוא סירב לגשת,
- כי לא שלחו לו הזמנה זוגית.
- כשבסוף לקחו אותו
- כבול בתוך ניידת,
- הציע לשלם כמו במונית.
-
- פזמון:
- משה כן...
-
- פוגש אחת נאה, יפה,
- עומדת לה בתחנה.
- היא לא מתנגדת -
- מזמין אותה ישר אל הדירה.
- לבסוף אליו כיוונה,
- ואת לחיו סוטרת.
- "אתה לא זוכר שאני גם אחותך?"
-
- פזמון:
- משה כן...
-
-
-
-
- אוכל ת'ציפורניים
- אוכל ת'ציפורניים, אוכל ולא משאיר.
- עוד לא ראיתי בן אדם כזה בכל העיר.
- תעזוב ת'ציפורניים, תאכל ת'אפרסק,
- הלא אכלת כל היד כמעט עד המרפק.
-
- זה לא עוזר, אני אומר לך,
- אומר וגם חוזר.
- אם כך תמשיך הרי בסוף
- רק נעל תשאר.
- אוכל ת'ציפורניים, נה, נה, נה...
-
- אולי תאכל תפוח? או, יש לי רעיון!
- אולי תלך לגור בינתיים קצת בבית מלון?
- תעזוב ת'ציפורניים, תפסיק להתעצבן,
- תמצא לך גברת נחמדה ותתחתן.
-
- זה לא עוזר, אני אומר לך,
- אומר וגם חוזר.
- אם כך תמשיך אז לא תהיה
- ברירה - נזמין שוטר.
- אוכל ת'ציפורניים, נה, נה, נה...
-
- הגעת כבר לרגל, לעסת את השריר,
- עוד רגע מהמכנסיים כיס 'תה לא תשאיר.
- תעזוב ת'ציפורניים, בחיי, זה לא בריא.
- 'תה לא יכול לתאר לך איזה נזק זה מביא.
-
- זה לא אכפת לי שתאכל
- ת'ציפורניים עד זוב דם,
- אך זה שהן שלי,
- 'תה לא חושב שזה מוגזם?
- אוכל ת'ציפורניים, נה, נה, נה...
-
-
-
- סוכר בתה
- (דוד.)
- (דוד.)
- (דוד?) (מה?)
- (דוד!) (מה?)
- (דוד?) (מה?)
- (אתה מסתיר לי?) (לא!)
- (אתה מאמין לי?) (כן!)
- (אתה רואה אותי?) (כן!)
- (אתה שומע אותי?) (לא!)
- (דוד...) (מה??)
-
- אולי תשים לי קצת סוכר
- בתוך התה?
- אולי תשים לי קצת סוכר
- בתוך התה?
- אולי תשים לי קצת סוכר
- בתוך התה?
- וכשנצא להפסקה
- לך אודה.
-
-
-
-
- הורה האחזות
- יודע חקלאי פיקח,
- והוא הנחיל זאת לצבא,
- שאת הזן יש לשבח,
- ולהיטיב בהרכבה.
- (היטיב בהרכבה)
-
- הוחלט ונלקחה שיבולת,
- הירכיבוה - חרבות,
- חמרה, חמרה, המערבולת,
- יצא הנח"ל לשדות.
- (הנח"ל לשדות)
-
- פזמון:
- הורה כרוב, והורה תרד,
- עגבניה עלי כידון!
- הורה נח"ל מסחררת
- הורה חסה, הורה צנון!
- הורה טנק רתום לפרד,
- הורה סיירי התות,
- הורה נח"ל מסחררת,
- הורה האחזות.
-
- יקום חייל למשך זרע,
- וחקלאי יקלע אל בול.
- יש נח"ל שיודע הרה
- לזרום כדי לתת יבול.
- (כדי לתת יבול)
-
- זה פרושו של משק עזר,
- ככה ייכתב בדו"ח.
- כל השקאה של צנון וגזר
- היא השקעה לזמן ארוך.
- (רק אל תעשה לי ברוך)
-
- פזמון:
- הורה כרוב...
-
- כאן שיבולים עומדות במתח,
- כל עץ זקוף כמו חייל.
- והתמצאות יפה בשטח
- יוכיחו ערוגות בצל.
- (יוכיח הבצל)
-
- ראשי כרובים עומדים אין רחש,
- זבוב על אף אין מגרש,
- כאן בשורות עובר מין לחש:
- ההאחזות חמש חמש.
- (יוכיח החמש)
-
- פזמון:
- הורה כרוב...
-
- יודע חקלאי פיקח,
- והוא הנחיל זאת לצבא,
- שאת הזן יש לשבח,
- ולהיטיב בהרכבה.
-
- הוחלט ונלקחה שיבולת, (נלקחה)
- והירכיבוה - חרבות, (תודה רבה לחרבות)
- חמרה, חמרה, המערבולת, (יצא הנח"ל לשדות)
- יצא הנח"ל לשדות.
-
- יודע חקלאי פיקח.
-
- (עיבוד: דני סנדרסון ואלון אולארצ'יק)
-
-
-
-
- שיר המחירון
- כמה עלו הוילונות מעל האצטבה?
- זה לא עלה לי גרוש, זה החופה מהחתונה.
- כמה עלו המאפרות, בלי מה שיש בפנים?
- אספתי אותם בנסיעה ממלונות שונים.
-
- פזמון:
- לכל דבר מחיר,
- לדל ולעשיר,
- לפתוח ת'גרון,
- זה שיר המחירון.
-
- כמה עלו הארונות ליד הספה?
- שלוש מאות לירות במזומן, כל מטר מרובע.
- מי צבע את הקירות בכל הדירה?
- שמונים ואחד הנביאים, פתוח כל שנה.
-
- פזמון:
- לכל דבר מחיר...
-
- מי צבע ת'ארונות רק פעם בשנה?
- מי הם שלוש מאות הנביאים שעל הספה?
- כמה לירות במזומן בכל הדירה?
- מי עלו על הקירות שמונים ואחד שנה?
-
- פזמון:
- לכל דבר מחיר...
-
-
-
-
- שיר מחאה (אנטיביוטיקה)
- שלום אזרחים,
- לא מזמן חזרתי מסיור בכורדיסטאן
- ובדרום סאות' אפריקה.
- שוחחתי עם האיכרים קלות,
- ועם איכרות כבדות,
- ולמדתי דבר אחד:
- אנשים הם גם בני אדם.
-
- כבר שנתיים לא ישן,
- במוחי המתרוקן
- מחשבות מתרוצצות,
- והנה המסקנות עולות:
-
- אני אומר שכחול זה לא שחור.
- אני אומר שלפגוע זה לא לצחוק.
- אני אומר שאהבה אין בעולם.
-
- אני אומר שכחול זה לא שחור.
-
-
-
- הבלדה על ארי ודרצ'י
- הבלדה על ארי ודרצ'י,
- הבלדה על ארי ודרצ'י,
- הבלדה על ארי ודרצ'י,
- הבלדה על ארי ודרצ'י.
-
- (תנו לי בבקשה מוסיקה של חושך)
-
- לאור הירח ולאור הכוכבים,
- כשהשקט מדבר בשביל עצמו באין עונים,
- והלילה כבר ירד על היקום ועל בת ים,
- והרוח מנשבת ונשמע קולו של תן.
-
- לאור הירח ולאור הכוכבים,
- כשהשקט מדבר בשביל עצמו באין עונים,
- והלילה כבר ירד על היקום ועל בת ים,
- והרוח מנשבת ונשמע קולו של תן.
-
- בתוך בית השוכן עמוק ביער לא מוכר,
- ישנה בדד גברת בחדרה המסוגר,
- ופתאום בלטה זזה ועולות מן הרצפה,
- שתי דמויות מעורפלות, שנראות ממש זוועה.
-
- האשה עודה חולמת ואיננה מרגישה,
- שהצמד המוזר הזה קרב אל המיטה,
- האחד באופן די מחריד סופר בלחישה,
- השני מרים ידיו ומוכן לפעולה...
-
- ו...
-
- פזמון:
- איך שהם רוקדים זה משגע,
- סטפס כאלה לא שמעת, לא ראית, בחיי,
- יודעים כל כך יפה להתנועע,
- ולראות אותם רוקדים זה משגע.
-
- פזמון:
- איך שהם רוקדים...
-
- מתחת לרצפה גרים הצמד המוזר,
- עובדים על צעדים ומשפרים ת'הופעה.
- בשתיים עשרה וחצי, לעיני הכוכבים,
- עולים הם מלמטה ונותנים כמה קטעים.
-
- עבדו כפועלי בניין לפני עשרים שנה,
- כששמו ת'רצפה,ובטעות הם נרדמו
- וכשפקחו עיניים, וראו שהם חיים,
- פתחו במחולות, ועד היום הם לא סוגרים.
-
- פזמון:
- ואיך שהם רוקדים...
-
- (תנו לי בבקשה מוסיקה של בוקר)
-
- על הבוקר צ'יק צ'ק היא קמה,
- מחליפה סדין ופיג'מה,
- לא שואלת איפה ולמה,
- בטח זה רק חלום.
-
- הרצפה מאוד מלוכלכת,
- בלי הרהור אותה היא שוטפת,
- בפינה יושבת, סורגת,
- ככה עובר היום.
-
- ובינתיים, ממש מתחתיה,
- חברינו ארי ודרצ'י,
- מעסיקים את עצמם בתמרוני רגליים מהפכניים,
- שיכולים להוציא מטבח מכליו.
- הם לא מפסיקים לרגע,
- ומיותר להוסיף ש...
-
- פזמון:
- איך שהם רוקדים...
-
- פזמון:
- איך שהם רוקדים...
-
- וכך כל ערב הם יוצאים,
- ובסוף כשהם גומרים,
- חוזרים עמוק למטה,
- מחזירים את הבלטה.
- וזוהי הבלטה,
- וזוהי הבלטה,
- וזוהי הבלטה,
- על ארי, ארי ודרצ'י.
- דרצ'י... דרצ'י... דרצ'י...
-
- הבלדה על ארי ודרצ'י,
- הבלדה על ארי ודרצ'י,
- הבלדה על ארי ודרצ'י,
- הבלדה על ארי ודרצ'י.
-
-
-
- אם היה לי לב זהב
- אם היה לי אף גדול,
- הייתי איש ריגול.
- אם היה לי פה ביד,
- מדבר מהשרוול.
-
- אם היו לי שערות
- ממש עד הרצפה,
- לא הייתי מתאמץ
- לנקות את הדירה.
-
- אם היה לי זוג עיניים
- על הצווארון, אז,
- הדמעות הייתי
- מנגב עם הלשון.
-
- אם היה לי לב זהב,
- ארבע עשרה קראט,
- אז הייתי איש דגול,
- אבל נפטר מייד.
-
- אם היה לי קורקבן
- מתחת לשעון,
- אז הייתי דיי מבסוט,
- בזה אני ראשון.
-
- אם היה לי קצת פיקוח,
- על המחשבות, אז,
- לא הייתי מדבר
- כל כך הרבה שטויות.
-
-
- הורה
- גידי?: אוי אוי אוי, תיזהר על הפסנתר, בוא'נה.
- יצחק?: בוא'נה, תזהר על הפסנתר.
- פוגי: כוס אמק, אמרו בשתיים וחצי גומרים כבר.
חבר'ה, אתם יודעים,
- אתם יודעים שעכשיו בכלל אחד וחצי?
- גידי: אתה יודע טוב מאוד דרך אגב שיוצאים מכאן
להופעה, אם אין לך
- בגדים פה אתה בצרות.
- פוגי: איי.
- דני?: (צוחק) זה נורא מתאים לך, מאיר.
- פוגי: יו, לא, אין לי בגדים.
- גידי: אתה מדבר ברצינות?
- פוגי: כן, בחיי.
- גידי: איזה טמבל אתה, מה יש לך?
- פוגי: לא חשבתי על זה.
- יצחק: זה יעלה לך הרבה כסף, העניין הזה.
- גידי: זה לא עניין של כסף, אנחנו נפסיד ת'משחק
בגללך.
- (כולם מדברים ביחד)
- פוגי: אני אצא לפניכם, יש לי אוטו שנוסע מהר.
- גידי: כן?
- פוגי: אני אתפוס אותכם בדרך.
- גידי: כמה מהר?
- ????: איזה אוטו יש לך?
- פוגי: יש לי...
- ????: דני, שלח פלייבק.
- פוגי: אופנוע ספורט, עם שני ביצים מלמטה.
- דני: (מחדר הבקרה) מה זה?
- ????: שלח פלייבק.
- גידי: שלח פלייבק.
- פלייבק: הורה כרוב, והורה תרד, עגבניה עלי
כידון!
- הורה נח"ל מסחררת הורה חסה, הורה
צנון!
- הורה טנק רתום לפרד, הורה סיירי התות,
הורה נח"ל מסחררת,
- הורה האחזות.
- יצחק: פלייבק טוב.
- ????: אני רוצה להגיד משהו. ת'שמע רגע, אני
רוצה להגיד משהו.
- אנחנו צריכים לשיר בלי אוויר!
- ????: (מחדר הבקרה) יש את בלוטת הקול.
- ????: חבר'ה...
- גידי?: בלי אוויר?
- ????: אז כששרנו בקול ישראל הייתה לנו את אותה
בעייה, אנחנו שרנו כזה
- כמו שאנחנו רגילים...
- (מדגים)
- (קטיעה בהקלטה)
- אלון: היום, אם ירצה השם, היום?
- ????: מה קרה לך?
- ????: יוני, אל תשכח, בקטע 'כאן שיבולים...'
אתה צריך לעלות...
- ????: (מחדר הבקרה) איזה קטע?
- דני?: חבר'ה...
- גידי: בית שלישי.
- דני?: אני רוצה להזכיר לכם שכשאני עושה...
(ההקלטה נחלשת)
- 'דום, דום, דום', אה, קרוב ושקט.
- אלון: קרוב ושקט, וזה יצא יפה.
- יצחק: אתה היית חלש עכשיו.
- גידי: אתה היית חלש עכשיו.
- אלון: בוא'נה, אתה יודע שלא שומעים אותי כמעט
בכלל? בחיי אלוהים.
- 'נה, אתה יודע שלא שומעים אותי כמעט בכלל?
בחיי אלוהים.גידי: בו
- דני: אני הייתי טיפה חלש.
- גידי: אני הייתי טיפה חלש.
- (כולם מדברים)
- דני: טומי, טומי...
- כולם: טומי, טומי...
- אלון?: אולי תעשה עוד פעם את ה???? על התופים?
- כולם: אולי תעשה עוד פעם את ה???? על התופים?
- יצחק?: בקיצור...
- כולם: בקיצור...
- יצחק?: המטרה העיקרית היא שכולם שרים בחוסר
בטחון.
- כולם: חוסר בטחון.
- יצחק?: ו...אי אפשר ככה.
- כולם: חוסר בטחון... אי אפשר ככה.
- יצחק?: הקול יוצא חלק מדי... בדיוק.
- כולם: הקול יוצא חלק מדי... בדיוק.
- גידי: הקול יוצא חלש כזה.
- (כולם מדברים)
- גידי: כזה... כזה...
- ????: רק רגע...
- (כולם מדברים)
- ????: תנו לי להגיד משהו.
- אלון?: תנו לי להגיד משהו.
- כולם: אההה....
- כולם: לומר אה... לומר אה... לומר אה...
- אלון?:אני לא אראה לכם את מה שאני כתבתי.
- גידי: אני לא אראה לכם מה שאני כתבתי.
- אלון?:אני לא אראה לכם את מה שאני כתבתי.
- כולם:אני לא אראה לכם את מה שאני כתבתי.
- אלון?: אני לא אראה לכם מה שאני רואה.
- כולם: אני לא אראה לכם מה שאני רואה.
- אלון?: (במהירות) מה שאני רואה זה הדבר שלי,
הפרטי, האישי, הבלעדי.
- כולם: רגע אחד! רגע אחד! רגע אחד!
- כולם: טומי מחכה! טומי מחכה! טומי מחכה!
- אלון?: (צועק) אבל זה אולפן!! א..אולפן!!
א..אולפן!!
- (כולם משתתקים)
- אלון?: אני חושב 140 ,120 לירות בשעה, זה מה
שמקבל כל פועל קטן.
-
- (הוקלט חי בתהליך הקלטת "הורה האחזות" באולפן)
- (בונוס)
-
-
-
-
- תנו לחיות
- אני לבד,
- יושב עם עצמי.
- הרוח מלטפת ת'עצים,
- וגם כן אותי.
-
- אני עצוב,
- (אתה עצוב)
- זה סוף העולם,
- (זה סוף העולם)
- הכל נראה לי שחור, (שחור)
- וגם כן לבן.
-
- פזמון:
- אוווו..... אוווו....
- אוווו..... אוווו....
-
- עצוב לי מאוד,
- כמו קיפוד,
- שבא בימים,
- זה סוף החיים.
-
- פזמון:
- רוצה לדבר,
- עם מישהו אחר.
- טא,תנו לי להת
- נמאס לי לשתות קפה!!
-
- פזמון:
- תנו לי לחיות,
- וגם כן לראות,
- כמה החיים
- משעממים.
-
- עצוב לי מאוד...
-
-
-
- הפסקת חשמל
- זה היה בביקור שלנו בפורטו ריקו.
- הייתה לנו הפסקת חשמל, אך רינגו, המפיק
המקומי,
- לא ידע מה מתרחש.
- ואז, כולנו דרוכים וקשובים,
- ענינו לו כך:
-
- פזמון:
- הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
- כמה צר לי, מה חבל לי,
- הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
- בלי חשמל, אתם יודעים, אי אפשר.
-
- מצחיק, אבל, כשאני חושב על זה,
- סך הכל, הייתי יכול לבלות יפה מאוד אתמול,
- אבל, חזרנו ככה דווקא מוקדם,
- והתכוננו לראות טלוויזיה.
- בכל אופן, נכנסים לבית, פותחים טלוויזיה,
- ורואים כמה דקות מ'מבט לחדשות',
- היינו באמצע התוכנית,
- בכל אופן, פתאום המסך נחשך, כל הבית נחשך,
- ואנחנו לא יודעים מה לעשות,
- אני הרגשתי את עצמי דיי מגוחך בכל העניין הזה,
- אבל אשתי הסתכלה עלי ואמרה לי:
-
- פזמון:הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
-
- זה לא מתאים לי, זה לא נעים לי,
- הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
- בלי חשמל זה לא כדאי.
-
- ...Hey, look who I
see here, it's my friend
- ...Gidi Amigov
- Hey, what's happening?
- .Something very
strange happened to me
- .I got to my home,
and I put a piece of bread in my toaster
- (In your what?)
- .I put a piece of
bread in my toaster
- (Oh, in your toaster)
- Yes, my to.ster
- (It's your toaster)
- .And I wait... Yes,
it is my toaster, yes
- (That's what I
thought)
- .I wait about 10
minutes, nothing happen
- .I wait about half an
hour, nothing happen
- (!Half an hour?)
- :Yes, suddenly my
wife come and she say
-
- פזמון:
- הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
- זה לא מתאים לי, זה לא נעים לי,
- הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
- בלי חשמל זה לא כדאי.
|
-
|
|