יום יום כשאת
עוברת כאן בתשע
אנו לך
שורקים מן הסולם
ותאמינו לנו
זהו פשע
שאת לא עוצרת
מעולם.
כשאת לובשת
את השמלה האדומה
אז בבניין
לפתע צומחת עוד קומה
ולו ידעו
הפיגומים לשיר
כי אז שמעו
אותם בכל העיר.
את אולי קטנה
אבל כתפנו איתנה
וכל חיוך שלך
אצלנו חג
יש לך פה
עניין עם פועלי בניין
שאוהבים אותך
עד ראש הגג.
את משגעת פה
את כל הנוער
את יפה בכל
התסרוקות
כשאת עוברת
בעקב גבוה
את שווה
סימפוניה של שריקות.
כשמביטים
למטה מגובה המנוף
זו את שמקשטת
בשבילנו את הנוף
אמרי מילה
ונטפס איש איש
מן הקומה
העשירית לכביש.
את אולי קטנה
אבל כתפנו איתנה
וכל חיוך שלך
אצלנו חג
יש לך פה
עניין עם פועלי בניין
שאוהבים אותך
עד ראש הגג.
אם גם היום
תפני אלינו עורף
אנו נדבר עם
הקבלן
ונישבע לו
שעד סוף החורף
לא נוכל
לגמור את הבניין.
אך אם תעיפי
הנה מבט אחד קצר
מיד תראי
שאנו גומרים אותו מחר
ומן הגג
הבנאים שלך
בלב אוהב
ישליכו פרח לך.
את אולי קטנה
אבל כתפנו איתנה
וכל חיוך שלך
אצלנו חג
יש לך פה
עניין עם פועלי בניין
שאוהבים אותך
עד ראש הגג.
|