דף ראשי
אותית א-ב
אותיות ג-ד-ה
אותיות ו-ז-ח-כ
אותיות ל-מ-נ
אותיות ס-ע-פ-צ-ק
אותיות ר-ש-ת
חיפוש מילים
מי אני ? ותשובות לשאלות
תגובות שקיבלתי

פורום לתגובות על האתר והוספת מילים לשירים

 

 

 
   
 
                מורן

0

Free Counter! www.bool.co.il

 

 
כוורת
 
 
 
 
 
נתתי לה חיי
עוד בימים הראשונים של ההסטוריה,
כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה,
ולא הבדילו בין מחר, שלשום ואמש,
היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש.
אך דבר אחד הוסכם -
אם עקשן הבן אדם.
אין סיכוי, אין פיצוי,
זה מה שקרה.
 
פזמון:
נתתי לה חיי,
ירדתי על ברכי,
יאמינו לי כולם,
למדתי מה זה סתם ונעלבתי.
 
מאז עברו הרבה גשרים מעל המים,
וכבר הספיקו להמציא ת'צהריים,
אך לא ידעו הם על הגלובוס מה צורה לו,
אם מרובע הוא, אם עגול, או איך שבא לו.
אך דבר אחד ידעו,
ואת זה מיד קבעו -
אם סירבה - אין תקווה,
זה מה שקרה.
 
פזמון:
נתתי לה חיי...
 
היום תמצא שהנושא לכל ויכוח
הוא מה בא קודם - הביצה או התפוח?
אחד אומר שנגמרים לו השמים,
כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים.
אולי בכל זאת נסתדר,
היא תרצה אז נתגבר,
היא מנעה כל גישה,
זה מה שקרה כש...
 
פזמון:
נתתי לה חיי...
 
פזמון:
אני נתתי לה חיי...
 
פזמון:
אני נתתי לה חיי...
 
אני נתתי לה,
אני נתתי לה,
אני נתתי לה את חיי.
 
 
 
 
משה כן, משה לא
פתאום נכנס למסעדה,
מזמין מהמלצר מיטה.
אומר לו המלצר: "היי,
מה אתה חושב שזה, מלון?"
אז הוא קם כולו תמימות,
ומתנצל בשקט:
"חשבתי שאני באיצטדיון".
 
בין הטוב ובין הרע
אומרים יש חוסר מטרה.
משה מפתח ליקוי חמור
בכושר ההחלטה.
לו יכל להתארגן,
להחליט להיות בסדר,
אך זוהי החלטה כל כך קשה.
 
פזמון:
משה כן, ומשה לא,
ומשה מה יהיה היום?
כן, כן, זאת אני יודע,
תנו לאדם להתארגן.
או שכן, ואו שלא,
למה שתיפול לתוך הבור?
תפוס ריכוז שניה,
מצא לך תחביב ועבודה.
 
אתמול הלך לתיאטרון,
הזמין מהשחקן עיתון.
אולי כדאי להוסיף
שזה לא היה בזמן ההפסקה.
הקהל לא התחשב,
הביא אותו לדלת,
חסך לו מעלית ותחבורה.
 
תפסו אותו מעל תשעים,
הוזמן לבוא לבית הדין,
אך הוא סירב לגשת,
כי לא שלחו לו הזמנה זוגית.
כשבסוף לקחו אותו
כבול בתוך ניידת,
הציע לשלם כמו במונית.
 
פזמון:
משה כן...
 
פוגש אחת נאה, יפה,
עומדת לה בתחנה.
היא לא מתנגדת -
מזמין אותה ישר אל הדירה.
לבסוף אליו כיוונה,
ואת לחיו סוטרת.
"אתה לא זוכר שאני גם אחותך?"
 
פזמון:
משה כן...
 
 
 
 
אוכל ת'ציפורניים
אוכל ת'ציפורניים, אוכל ולא משאיר.
עוד לא ראיתי בן אדם כזה בכל העיר.
תעזוב ת'ציפורניים, תאכל ת'אפרסק,
הלא אכלת כל היד כמעט עד המרפק.
 
זה לא עוזר, אני אומר לך,
אומר וגם חוזר.
אם כך תמשיך הרי בסוף
רק נעל תשאר.
אוכל ת'ציפורניים, נה, נה, נה...
 
אולי תאכל תפוח? או, יש לי רעיון!
אולי תלך לגור בינתיים קצת בבית מלון?
תעזוב ת'ציפורניים, תפסיק להתעצבן,
תמצא לך גברת נחמדה ותתחתן.
 
זה לא עוזר, אני אומר לך,
אומר וגם חוזר.
אם כך תמשיך אז לא תהיה
ברירה - נזמין שוטר.
אוכל ת'ציפורניים, נה, נה, נה...
 
הגעת כבר לרגל, לעסת את השריר,
עוד רגע מהמכנסיים כיס 'תה לא תשאיר.
תעזוב ת'ציפורניים, בחיי, זה לא בריא.
'תה לא יכול לתאר לך איזה נזק זה מביא.
 
זה לא אכפת לי שתאכל
ת'ציפורניים עד זוב דם,
אך זה שהן שלי,
'תה לא חושב שזה מוגזם?
אוכל ת'ציפורניים, נה, נה, נה...
 
 
 
סוכר בתה
(דוד.)
(דוד.)
(דוד?) (מה?)
(דוד!) (מה?)
(דוד?) (מה?)
(אתה מסתיר לי?) (לא!)
(אתה מאמין לי?) (כן!)
(אתה רואה אותי?) (כן!)
(אתה שומע אותי?) (לא!)
(דוד...) (מה??)
 
אולי תשים לי קצת סוכר
בתוך התה?
אולי תשים לי קצת סוכר
בתוך התה?
אולי תשים לי קצת סוכר
בתוך התה?
וכשנצא להפסקה
לך אודה.
 
 
 
 
הורה האחזות
יודע חקלאי פיקח,
והוא הנחיל זאת לצבא,
שאת הזן יש לשבח,
ולהיטיב בהרכבה.
(היטיב בהרכבה)
 
הוחלט ונלקחה שיבולת,
הירכיבוה - חרבות,
חמרה, חמרה, המערבולת,
יצא הנח"ל לשדות.
(הנח"ל לשדות)
 
פזמון:
הורה כרוב, והורה תרד,
עגבניה עלי כידון!
הורה נח"ל מסחררת
הורה חסה, הורה צנון!
הורה טנק רתום לפרד,
הורה סיירי התות,
הורה נח"ל מסחררת,
הורה האחזות.
 
יקום חייל למשך זרע,
וחקלאי יקלע אל בול.
יש נח"ל שיודע הרה
לזרום כדי לתת יבול.
(כדי לתת יבול)
 
זה פרושו של משק עזר,
ככה ייכתב בדו"ח.
כל השקאה של צנון וגזר
היא השקעה לזמן ארוך.
(רק אל תעשה לי ברוך)
 
פזמון:
הורה כרוב...
 
כאן שיבולים עומדות במתח,
כל עץ זקוף כמו חייל.
והתמצאות יפה בשטח
יוכיחו ערוגות בצל.
(יוכיח הבצל)
 
ראשי כרובים עומדים אין רחש,
זבוב על אף אין מגרש,
כאן בשורות עובר מין לחש:
ההאחזות חמש חמש.
(יוכיח החמש)
 
פזמון:
הורה כרוב...
 
יודע חקלאי פיקח,
והוא הנחיל זאת לצבא,
שאת הזן יש לשבח,
ולהיטיב בהרכבה.
 
הוחלט ונלקחה שיבולת, (נלקחה)
והירכיבוה - חרבות, (תודה רבה לחרבות)
חמרה, חמרה, המערבולת, (יצא הנח"ל לשדות)
יצא הנח"ל לשדות.
 
יודע חקלאי פיקח.
 
(עיבוד: דני סנדרסון ואלון אולארצ'יק)
 
 
 
 
שיר המחירון
כמה עלו הוילונות מעל האצטבה?
זה לא עלה לי גרוש, זה החופה מהחתונה.
כמה עלו המאפרות, בלי מה שיש בפנים?
אספתי אותם בנסיעה ממלונות שונים.
 
פזמון:
לכל דבר מחיר,
לדל ולעשיר,
לפתוח ת'גרון,
זה שיר המחירון.
 
כמה עלו הארונות ליד הספה?
שלוש מאות לירות במזומן, כל מטר מרובע.
מי צבע את הקירות בכל הדירה?
שמונים ואחד הנביאים, פתוח כל שנה.
 
פזמון:
לכל דבר מחיר...
 
מי צבע ת'ארונות רק פעם בשנה?
מי הם שלוש מאות הנביאים שעל הספה?
כמה לירות במזומן בכל הדירה?
מי עלו על הקירות שמונים ואחד שנה?
 
פזמון:
לכל דבר מחיר...
 
 
 
 
שיר מחאה (אנטיביוטיקה)
שלום אזרחים,
לא מזמן חזרתי מסיור בכורדיסטאן
ובדרום סאות' אפריקה.
שוחחתי עם האיכרים קלות,
ועם איכרות כבדות,
ולמדתי דבר אחד:
אנשים הם גם בני אדם.
 
כבר שנתיים לא ישן,
במוחי המתרוקן
מחשבות מתרוצצות,
והנה המסקנות עולות:
 
אני אומר שכחול זה לא שחור.
אני אומר שלפגוע זה לא לצחוק.
אני אומר שאהבה אין בעולם.
 
אני אומר שכחול זה לא שחור.
 
 
 
הבלדה על ארי ודרצ'י
הבלדה על ארי ודרצ'י,
הבלדה על ארי ודרצ'י,
הבלדה על ארי ודרצ'י,
הבלדה על ארי ודרצ'י.
 
(תנו לי בבקשה מוסיקה של חושך)
 
לאור הירח ולאור הכוכבים,
כשהשקט מדבר בשביל עצמו באין עונים,
והלילה כבר ירד על היקום ועל בת ים,
והרוח מנשבת ונשמע קולו של תן.
 
לאור הירח ולאור הכוכבים,
כשהשקט מדבר בשביל עצמו באין עונים,
והלילה כבר ירד על היקום ועל בת ים,
והרוח מנשבת ונשמע קולו של תן.
 
בתוך בית השוכן עמוק ביער לא מוכר,
ישנה בדד גברת בחדרה המסוגר,
ופתאום בלטה זזה ועולות מן הרצפה,
שתי דמויות מעורפלות, שנראות ממש זוועה.
 
האשה עודה חולמת ואיננה מרגישה,
שהצמד המוזר הזה קרב אל המיטה,
האחד באופן די מחריד סופר בלחישה,
השני מרים ידיו ומוכן לפעולה...
 
ו...
 
פזמון:
איך שהם רוקדים זה משגע,
סטפס כאלה לא שמעת, לא ראית, בחיי,
יודעים כל כך יפה להתנועע,
ולראות אותם רוקדים זה משגע.
 
פזמון:
איך שהם רוקדים...
 
מתחת לרצפה גרים הצמד המוזר,
עובדים על צעדים ומשפרים ת'הופעה.
בשתיים עשרה וחצי, לעיני הכוכבים,
עולים הם מלמטה ונותנים כמה קטעים.
 
עבדו כפועלי בניין לפני עשרים שנה,
כששמו ת'רצפה,ובטעות הם נרדמו
וכשפקחו עיניים, וראו שהם חיים,
פתחו במחולות, ועד היום הם לא סוגרים.
 
פזמון:
ואיך שהם רוקדים...
 
(תנו לי בבקשה מוסיקה של בוקר)
 
על הבוקר צ'יק צ'ק היא קמה,
מחליפה סדין ופיג'מה,
לא שואלת איפה ולמה,
בטח זה רק חלום.
 
הרצפה מאוד מלוכלכת,
בלי הרהור אותה היא שוטפת,
בפינה יושבת, סורגת,
ככה עובר היום.
 
ובינתיים, ממש מתחתיה,
חברינו ארי ודרצ'י,
מעסיקים את עצמם בתמרוני רגליים מהפכניים,
שיכולים להוציא מטבח מכליו.
הם לא מפסיקים לרגע,
ומיותר להוסיף ש...
 
פזמון:
איך שהם רוקדים...
 
פזמון:
איך שהם רוקדים...
 
וכך כל ערב הם יוצאים,
ובסוף כשהם גומרים,
חוזרים עמוק למטה,
מחזירים את הבלטה.
וזוהי הבלטה,
וזוהי הבלטה,
וזוהי הבלטה,
על ארי, ארי ודרצ'י.
דרצ'י... דרצ'י... דרצ'י...
 
הבלדה על ארי ודרצ'י,
הבלדה על ארי ודרצ'י,
הבלדה על ארי ודרצ'י,
הבלדה על ארי ודרצ'י.
 
 
 
אם היה לי לב זהב
אם היה לי אף גדול,
הייתי איש ריגול.
אם היה לי פה ביד,
מדבר מהשרוול.
 
אם היו לי שערות
ממש עד הרצפה,
לא הייתי מתאמץ
לנקות את הדירה.
 
אם היה לי זוג עיניים
על הצווארון, אז,
הדמעות הייתי
מנגב עם הלשון.
 
אם היה לי לב זהב,
ארבע עשרה קראט,
אז הייתי איש דגול,
אבל נפטר מייד.
 
אם היה לי קורקבן
מתחת לשעון,
אז הייתי דיי מבסוט,
בזה אני ראשון.
 
אם היה לי קצת פיקוח,
על המחשבות, אז,
לא הייתי מדבר
כל כך הרבה שטויות.
 
 
הורה
גידי?: אוי אוי אוי, תיזהר על הפסנתר, בוא'נה.
יצחק?: בוא'נה, תזהר על הפסנתר.
פוגי: כוס אמק, אמרו בשתיים וחצי גומרים כבר. חבר'ה, אתם יודעים,
      אתם יודעים שעכשיו בכלל אחד וחצי?
גידי: אתה יודע טוב מאוד דרך אגב שיוצאים מכאן להופעה, אם אין לך
      בגדים פה אתה בצרות.
פוגי: איי.
דני?: (צוחק) זה נורא מתאים לך, מאיר.
פוגי: יו, לא, אין לי בגדים.
גידי: אתה מדבר ברצינות?
פוגי: כן, בחיי.
גידי: איזה טמבל אתה, מה יש לך?
פוגי: לא חשבתי על זה.
יצחק: זה יעלה לך הרבה כסף, העניין הזה.
גידי: זה לא עניין של כסף, אנחנו נפסיד ת'משחק בגללך.
(כולם מדברים ביחד)
פוגי: אני אצא לפניכם, יש לי אוטו שנוסע מהר.
גידי: כן?
פוגי: אני אתפוס אותכם בדרך.
גידי: כמה מהר?
????: איזה אוטו יש לך?
פוגי: יש לי...
????: דני, שלח פלייבק.
פוגי: אופנוע ספורט, עם שני ביצים מלמטה.
דני: (מחדר הבקרה) מה זה?
????: שלח פלייבק.
גידי: שלח פלייבק.
פלייבק: הורה כרוב, והורה תרד, עגבניה עלי כידון!
        הורה נח"ל מסחררת הורה חסה, הורה צנון!
        הורה טנק רתום לפרד, הורה סיירי התות, הורה נח"ל מסחררת,
        הורה האחזות.
יצחק: פלייבק טוב.
????: אני רוצה להגיד משהו. ת'שמע רגע, אני רוצה להגיד משהו.
      אנחנו צריכים לשיר בלי אוויר!
????: (מחדר הבקרה) יש את בלוטת הקול.
????: חבר'ה...
גידי?: בלי אוויר?
????: אז כששרנו בקול ישראל הייתה לנו את אותה בעייה, אנחנו שרנו כזה
      כמו שאנחנו רגילים...
(מדגים)
(קטיעה בהקלטה)
אלון: היום, אם ירצה השם, היום?
????: מה קרה לך?
????: יוני, אל תשכח, בקטע 'כאן שיבולים...' אתה צריך לעלות...
????: (מחדר הבקרה) איזה קטע?
דני?: חבר'ה...
גידי: בית שלישי.
דני?: אני רוצה להזכיר לכם שכשאני עושה... (ההקלטה נחלשת)
      'דום, דום, דום', אה, קרוב ושקט.
אלון: קרוב ושקט, וזה יצא יפה.
יצחק: אתה היית חלש עכשיו.
גידי: אתה היית חלש עכשיו.
אלון: בוא'נה, אתה יודע שלא שומעים אותי כמעט בכלל? בחיי אלוהים.
'נה, אתה יודע שלא שומעים אותי כמעט בכלל? בחיי אלוהים.גידי: בו
דני: אני הייתי טיפה חלש.
גידי: אני הייתי טיפה חלש.
(כולם מדברים)
דני: טומי, טומי...
כולם: טומי, טומי...
אלון?: אולי תעשה עוד פעם את ה???? על התופים?
כולם: אולי תעשה עוד פעם את ה???? על התופים?
יצחק?: בקיצור...
כולם: בקיצור...
יצחק?: המטרה העיקרית היא שכולם שרים בחוסר בטחון.
כולם: חוסר בטחון.
יצחק?: ו...אי אפשר ככה.
כולם: חוסר בטחון... אי אפשר ככה.
יצחק?: הקול יוצא חלק מדי... בדיוק.
כולם: הקול יוצא חלק מדי... בדיוק.
גידי: הקול יוצא חלש כזה.
(כולם מדברים)
גידי: כזה... כזה...
????: רק רגע...
(כולם מדברים)
????: תנו לי להגיד משהו.
אלון?: תנו לי להגיד משהו.
כולם: אההה....
כולם: לומר אה... לומר אה... לומר אה...
אלון?:אני לא אראה לכם את מה שאני כתבתי.
גידי: אני לא אראה לכם מה שאני כתבתי.
אלון?:אני לא אראה לכם את מה שאני כתבתי.
כולם:אני לא אראה לכם את מה שאני כתבתי.
אלון?: אני לא אראה לכם מה שאני רואה.
כולם: אני לא אראה לכם מה שאני רואה.
אלון?: (במהירות) מה שאני רואה זה הדבר שלי, הפרטי, האישי, הבלעדי.
כולם: רגע אחד! רגע אחד! רגע אחד!
כולם: טומי מחכה! טומי מחכה! טומי מחכה!
אלון?: (צועק) אבל זה אולפן!! א..אולפן!! א..אולפן!!
(כולם משתתקים)
אלון?: אני חושב 140 ,120 לירות בשעה, זה מה שמקבל כל פועל קטן.
 
(הוקלט חי בתהליך הקלטת "הורה האחזות" באולפן)
(בונוס)
 
 
 
 
תנו לחיות
אני לבד,
יושב עם עצמי.
הרוח מלטפת ת'עצים,
וגם כן אותי.
 
אני עצוב,
(אתה עצוב)
זה סוף העולם,
(זה סוף העולם)
הכל נראה לי שחור, (שחור)
וגם כן לבן.
 
פזמון:
אוווו..... אוווו....
אוווו..... אוווו....
 
עצוב לי מאוד,
כמו קיפוד,
שבא בימים,
זה סוף החיים.
 
פזמון:
רוצה לדבר,
עם מישהו אחר.
טא,תנו לי להת
נמאס לי לשתות קפה!!
 
פזמון:
תנו לי לחיות,
וגם כן לראות,
כמה החיים
משעממים.
 
עצוב לי מאוד...
 
 
 
הפסקת חשמל
זה היה בביקור שלנו בפורטו ריקו.
הייתה לנו הפסקת חשמל, אך רינגו, המפיק המקומי,
לא ידע מה מתרחש.
ואז, כולנו דרוכים וקשובים,
ענינו לו כך:
 
פזמון:
הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
כמה צר לי, מה חבל לי,
הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
בלי חשמל, אתם יודעים, אי אפשר.
 
מצחיק, אבל, כשאני חושב על זה,
סך הכל, הייתי יכול לבלות יפה מאוד אתמול,
אבל, חזרנו ככה דווקא מוקדם,
והתכוננו לראות טלוויזיה.
בכל אופן, נכנסים לבית, פותחים טלוויזיה,
ורואים כמה דקות מ'מבט לחדשות',
היינו באמצע התוכנית,
בכל אופן, פתאום המסך נחשך, כל הבית נחשך,
ואנחנו לא יודעים מה לעשות,
אני הרגשתי את עצמי דיי מגוחך בכל העניין הזה,
אבל אשתי הסתכלה עלי ואמרה לי:
 
פזמון:הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
 
זה לא מתאים לי, זה לא נעים לי,
הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
בלי חשמל זה לא כדאי.
 
...Hey, look who I see here, it's my friend
...Gidi Amigov
Hey, what's happening?
.Something very strange happened to me
.I got to my home, and I put a piece of bread in my toaster
(In your what?)
.I put a piece of bread in my toaster
(Oh, in your toaster)
Yes, my to.ster
(It's your toaster)
.And I wait... Yes, it is my toaster, yes
(That's what I thought)
.I wait about 10 minutes, nothing happen
.I wait about half an hour, nothing happen
(!Half an hour?)
:Yes, suddenly my wife come and she say
 
פזמון:
הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
זה לא מתאים לי, זה לא נעים לי,
הפסקת חשמל, הפסקת חשמל,
בלי חשמל זה לא כדאי.  
 

 האתר האישי שלך כאן

• דף ראשי • אותית א-ב • אותיות ג-ד-ה • אותיות ו-ז-ח-כ • אותיות ל-מ-נ • אותיות ס-ע-פ-צ-ק • אותיות ר-ש-ת • חיפוש מילים • מי אני ? ותשובות לשאלות • תגובות שקיבלתי •    

אני מודה ל רוני שרם שהדריך ולימד אותי איך לבנות את האתר ,

 אם גם אתה מעוניין באתר דומה  הכנס לכאן לפרטים

 האתר חוה אלברשטיין

האתר אריק איינשטיין